מקומית דבוריה נ' י ב מ י מחסני אלומיניום בע"מ

החלטה

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי ביום 20.6.2013 (להלן: "פסק הדין").

וזאת עד להכרעה בבקשת רשות ערעור על פסק הדין אשר הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בנצרת, במסגרת תיק רע"א 35228-07-13.

2.במסגרת פסק הדין קיבלתי את הערעור שהוגש על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, גב' וידאד יונס, והוריתי על ביטול ההחלטה אשר ניתנה על ידה ביום 23.2.2010, לפיה חוייבה המערערת (להלן: "המשיבה"), לשלם למבקשת את מלוא החוב הפסוק בתיק הוצל"פ שמספרו 05-00122-09-7 ובנוסף לשלם סך של 1,500 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

טיעוני הצדדים בתמצית:

3.לטענת המבקשת, סיכוייה בקבלת רשות הערעור ובערעור עצמו, גבוהים.

המבקשת טענה עוד כי, במקרה דנן סיכוייה רבים, מאחר והמדובר במקרה המהווה חידוש משפטי, מאחר ומדובר בסוגיות משפטיות בעלות חשיבות משפטית.

4.במסגרת בקשתה ציינה המבקשת כי, אי עיכוב ביצועו של פסק הדין, למשך תקופת בירור הבקשה למתן רשות ערעור, כרוך בסיכון מבחינתה מאחר והמשיבה עלולה לפעול לסגירת תיק ההוצאה לפועל.

עוד ציינה המבקשת כי, במקרה דנן עסקינן במשיבה חדלת פירעון, המצויה באיחוד תיקים, דבר אשר יקשה על המבקשת להחזיר לידיה כספים שישולמו על ידה, אם וכאשר תתקבל בקשת רשות הערעור שתוגש על ידה.

במסגרת התגובה שהוגשה מטעמה ציינה המשיבה כי, יש לדחות את הבקשה נוכח העדר סיכוי לקבלת טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור.

טעם נוסף עליו סומכת המשיבה את ידיה בדחיית הבקשה הינו אי צירוף תצהיר לבקשה, לפי תקנות סדר הדין האזרחי.

עוד טענה המשיבה כי, עסקינן בבקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות, דבר אשר גורע מסיכוייה של המבקשת לקבלת רשות.

6.המשיבה ציינה כי, כאשר המדובר הוא בעיכוב ביצוע פסק דין כספי, יש ליתן עדיפות לביצוע מידי של פסק הדין, ולא לעכב את ביצועו. עוד הוסיפה המשיבה כי על מנת לזכות בעיכוב ביצועו של פסק דין, על המבקש להראות כי אם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה את כספו.

לטעמה של המשיבה ישנו שיהוי רב בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע, דבר שיש בו לבדו כדי להביא לדחיית הבקשה.

פסק הדין ניתן על ידי בית המשפט ביום 20.6.2013, ואילו בקשת רשות הערעור הוגשה לבית המשפט המחוזי ביום 17.7.2013, והבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה רק בחודש 8/13.

8.במסגרת תגובתה ציינה המשיבה כי, המבקשת לא הצביעה על טעויות כלשהן שנפלו בפסק דינו של בית המשפט, וכי טענותיה של המבקשת נדונו כבר לפני שתי ערכאות, לפיכך סיכויי הערעור קלושים.

9.המשיבה עוד ציינה כי, המבקשת לא הצליחה להוכיח את טענתה לפיה לא תוכל להיפרע ולהשיב לידיה את הכספים במידה והערעור יתקבל, לשיטתה של המשיבה תוכל המבקשת להיפרע על נקלה באם יתקבל הערעור, וזאת במיוחד לאור העובדה כי המשיבה הינה מועצה מקומית.

10.המבקשת הגישה תשובה מטעמה ובמסגרתה ציינה כי, עצם העובדה שבית המשפט המחוזי לא דחה את בקשת רשות הערעור על הסף, יש בה כדי ללמד על חשיבותו של נושא הבקשה לרשות ערעור, וכי קיימים סיכויים טובים לקבלתה.

11. במסגרת תשובתה ציינה המבקשת, כי אין המדובר בגלגול שלישי, שהרי המשיבה היא זו שהגישה את הערעור על החלטתה של רשמת ההוצאה לפועל ולא המבקשת, וכי ממילא העניין אינו רלבנטי לנושא עיכוב הביצוע.

דיון והכרעה: